מאת: עו"ד יהודית לוי
לפסק הדין בעניין פלוני ואח' נ' מדינת ישראל משרד הפנים ואח'
הכרעה עקרונית שניתנה לאחרונה בביהמ"ש המחוזי, לפיה יש לחייב הורים שביצעו הליך פונדקאות בחו"ל לבצע בדיקה גנטית גם אם אינם מסכימים לכך, בוטלה על ידי בית המשפט העליון. עו"ד יהודית לוי מסבירה מדוע.
בני זוג שבמשך שנים לא הצליחו להביא ילד לעולם, חתמו בשנת 2012 על הסכם פונדקאות עם אישה מגיאורגיה. בהתאם לאמור בו, בוצעה הפריה חוץ גופית של שני עוברים ברחמה של הפונדקאית הגיאורגית, והחלו להתפתח ברחמה תאומים.
כחודשיים לפני שנולדו, ביקשו ההורים מבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, להכיר בהם כהורי התאומים בהתאם לשלל מסמכים שהציגו בפניו בנוגע לחוקיות ההליך ולזיקתם הגנטית לילדים. אלא שהיועמ"ש ומשרד הפנים התנגדו להכריע על סמך המסמכים בלבד. באשר לאב- הם דרשו כי יערוך בדיקת רקמות. באשר לאם הם טענו שמדובר בעניין סבוך, וכי עליה לאמץ את הילדים.
ההורים, שהתנגדו לביצוע הבדיקה, טענו כי המסמכים שהגישו מספיקים על מנת לקבוע שהם הורי התאומים. הבדיקה, שמטילה ספק בזהותם כהורי התאומים, לטענתם, פוגעת בטובת הילדים.
היועמ"ש שוב התנגד. לדבריו, במסגרת נוהל חו"ל להליכי הפונדקאות, מחויבים ההורים לבצע בדיקת רקמות. הדרך האחרת, הוסיף היועמ"ש, היא לאמץ את התאומים בהליך אימוץ רגיל. עוד דרש, כי הפונדקאית תצהיר בפני קונסול ישראלי בגיאורגיה שהיא מוותרת על זכויותיה כלפי הילדים. זאת, על מנת לוודא שהסכם הפונדקאות נעשה מרצונה החופשי.
ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את עמדת ההורים, ובהסתמך על המסמכים שהגישו הכיר באבהות האב על הילדים. לגבי האם, נדרשה חוות דעת מורחבת מטעם היועמ"ש, ובינתיים, היא הוכרזה כאפוטרופוסית של ילדיה.
על הקביעה כי האב הוא אבי הילדים, שלא בהסתמך על בדיקת רקמות, הגישה המדינה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לבסוף, הצדדים הסכימו להצעת בית המשפט כי שני ההורים יבצעו בדיקה גנטית, ואם תמצא התאמה -שניהם יוכרו כהורי התאומים ללא הליכים נוספים.
משהבדיקה הגנטית הראתה על התאמה בין המבקשים לילדים, הם נרשמו כהוריהם. עם זאת, ביקש היועמ"ש מבית המשפט להכריע בשאלה העקרונית האם ניתן להסתפק בראיות פחותות מבדיקת רקמות על מנת להכריע בשאלת ההורות.
הפעם ההורים התנגדו. לטענתם, העניין עוד לא הוסדר בחקיקה ושאלה דומה עומדת בפני בית המשפט העליון שידון בה בהרכב מורחב.
ביהמ"ש המחוזי קבע בדעת רוב, כי יכריע בשאלה העקרונית, ופסק כי קביעת אבהות תיתכן רק אם האב המיועד יערוך בדיקה גנטית. עוד צוין, שראוי לעודד גם עריכת בדיקה דומה לאם, כדי למנוע ממנה את הצורך לנקוט בהליכי אימוץ.
ההורים, שלא אהבו את ההכרעה העקרונית הזו, ביקשו לערער עליה בבית המשפט העליון. לטענתם, בית המשפט המחוזי לא היה רשאי להכריע בשאלה. מנגד, המדינה תמכה בפסק הדין.
לא היה מקום להכריע
השופט ניל הנדל קבע: ההורים יישארו רשומים כהורי הילדים, אך ההנמקה העקרונית של המחוזי תבוטל. נפסק, כי הנושא הכללי יידון בקרוב בהרכב מורחב של 7 שופטים.
לדבריו, השאלה האם חובה לבצע בדיקה גנטית בהליך פונדקאות חו"ל, היא שאלה עקרונית שלא היה מקום להכריע בה בסוגיה הספציפית, בשל השלכות מרחיקות לכת, שיש להכרעה מסוג זה, ובפרט- כשהסכמת הצדדים לביצוע הבדיקה הייתה ספציפית, וההורים לא נתנו הסכמתם להכרעה בשאלה זו.
לפיכך נפסק, בתמיכתם של נשיא ביהמ"ש אשר גרוניס והשופט אורי שהם כי ההנמקה העקרונית לפיה אבהות על ילד שנולד במסגרת הליך פונדקאות חו"ל תוכח רק באמצעות בדיקת רקמות- בטלה. הוצאות לא נפסקו.
לפסק הדין בעניין פלוני ואח' נ' מדינת ישראל משרד הפנים ואח'
* הכותבת היא עורכת דין העוסקת בדיני משפחה
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il;
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.